דילוג לתוכן הראשי

העסקה הגדולה מתקדמת. מי דואג לפייפליין של החודש הבא?

ניב נינבורג

עשור של מכירות קרות - B2B Sales | Outbound & Buyer Psychology

לינקדאין⁠(נפתח בלשונית חדשה)

תהליכי מכירה, Discovery ו־Pipelineכ־3 דק׳ קריאה

דווקא אחרי סגירה טובה קל להזניח פרוספקטינג. יש לקוח חדש לטפל בו, הצעה אחרת לתקן ומייל מהרכש שכולם מחכים לתשובה עליו, בעוד שהפנייה לאדם שעוד לא מכיר אותנו נשארת המשימה שאפשר להזיז למחר בלי שאף אחד יתלונן.

אף אחד גם לא שולח תזכורת על העסקה שעוד לא נפתחה. החוסר שלה יופיע מאוחר יותר, כשייגמר במה לטפל.

אני לא קונה את העצה "פשוט תהיה יותר ממושמע" כשהתפקיד מלא מעבר לקיבולת. אבל גם לא את ההרגל למחוק פרוספקטינג בכל פעם שעסקה מתקדמת. מנהל ו-AE צריכים להחליט יחד איזה זמן נשמר לפתיחת העבודה שתבוא אחרי העסקה הזאת.

הזמן ביומן שתמיד קל להזיז

אצל AE שמייצר גם פייפליין, זמן לפתיחת שיחות חדשות הוא אחד הדברים הראשונים שנבלעים בעסקאות פעילות. תמיד יש הצעה לתקן, מייל דחוף מרכש או דמו שצריך להכין. הבעיה היא שהעבודה הזאת לא מייצרת אוטומטית את ההזדמנות שתבוא אחריה.

אני מציע להתייחס לזמן הפרוספקטינג כאל התחייבות ביומן. אם חייבים להזיז אותו, מוצאים לו מקום אחר באותו שבוע. אם שבוע אחרי שבוע אין מקום אחר, צריך לקבל החלטה על קיבולת וחלוקת עבודה. להגיד לנציג "תסתדר" משאיר את הבעיה באותו מקום.

הנה שבוע עבודה מוצע לצוות שיושב בישראל:

יוםהזמן ששומריםעם מה מסיימים
ראשוןחצי שעה לבחירת חברות ואימות סיבת פנייהרשימה קטנה שמוכנה לעבודה
שנימקבץ פניות בזמן שמתאים לקוניםתגובות ותיעוד, כולל חוסר התאמה
שלישיהמשכים לשיחות ובירורים פתוחיםלכל המשך יש סיבה ותאריך
רביעימקבץ פניות נוסף, גם כשהעסקה הגדולה מתקדמתהתחלה של השיחות הבאות
חמישיעשרים דקות לבחינת התיק והשבוע הבאהחלטה מה לשנות ומה להשאיר

הצוות מוכר לארה"ב? השעות יזוזו. שישי הוא יום חשוב לקונים באירופה? צריך לתכנן כיסוי. השגרה צריכה לשרת את השוק שבו עובדים.

כמה מהשנה יושב על שם אחד

תחזית שמסתמכת על לקוח אחד יכולה להיראות מצוין עד לפגישה הפנימית היחידה שלא התקיימה אצלו. אותו שם מופיע בכל ישיבה, כולם יודעים כמה הוא יכול להכניס, וכמעט אף אחד לא שואל מה עוד התחלנו השבוע.

פתחו את התחזית ושאלו: אם העסקה הגדולה נדחית ברבעון, מה נשאר? עכשיו שאלו את אותה שאלה על ענף אחד או על תהליך קנייה דומה. גם עשר הזדמנויות יכולות להיות תלויות באותו סוג תקציב.

הבדיקה הזאת לא אומרת לרדוף אחרי כל חברה כדי "לפזר סיכונים". היא מראה כמה תלות יש לכם בעסקה אחת, ונותנת סיבה להגן על זמן יצירת ההזדמנויות גם כשהיא נראית קרובה מאוד.

לחשב גם מאחור

הנה תרגיל לתכנון רבעון עתידי: יעד של 300 אלף שקל, עסקה ממוצעת של 30 אלף ושיעור זכייה של 25% מתוך הזדמנויות שהוגדרו באותה דרך. צריך עשר זכיות, ולכן סדר הגודל לתכנון הוא 40 הזדמנויות. על פני 13 שבועות, מדובר בכשלוש הזדמנויות חדשות בשבוע.

זה חישוב לתכנון, לא תחזית שמבטיחה עשר חתימות. השתמשו בנתונים שלכם והכניסו את אורך מחזור המכירה: בעסקה של שלושה חודשים, הזדמנות שנפתחה בשבוע האחרון של הרבעון לא אמורה להציל אותו. העבודה על ההכנסה הבאה מתחילה הרבה קודם.

החישוב צריך להיכנס ליומן. כשהיומן מלא בעבודה אחרת, התחזית נשענת על שעות שלא קיימות. מבחינתי זו החלטה על התפקיד ועל הקיבולת שלו, ולא הזמנה ל-AE להרגיש אשם בכל ערב שבו לא הספיק גם לעשות פרוספקטינג.

להמשך העבודה

איך מתרגלים מיומנות לאורך זמן · איך חוזרים לעבוד אחרי רצף דחיות.

מקורות

פעם בחודש, דבר אחד שעובד

ניוזלטר חודשי לאנשי מכירות בהייטק בישראל. בלי רעש, בלי מבצעים.

כל השדות חובה.